אחייך אכן עלולים לתבוע אותך בתור "אפוטרופוס למעשה" של אימכם, לדרוש ממך מתן חשבונות ואף לתבוע החזר כספים, אם לא שימשו לצורכי האם בלבד, או שלא הושקעו לפי דרישות החוק. אני ממליצה לך לעתור למינוי שלך בתור אפוטרופוס לאם, מה שיהיה קל יותר אם אכן היא מסכימה לכך, וכך תהנה ממטריה מגוננת מפני תביעות עתידיות עקב הפיקוח של בית המשפט ושל האפוטרופוס הכללי.

בתי המשפט מעדיפים למנות קרוב משפחה מדרגה ראשונה על פני אפוטרופוס זר חיצוני. ככל שהקשר המשפחתי של המבקש אל החסוי הוא קרוב יותר, וככל שאכן המבקש מטפל בפועל בחסוי ודואג לצרכיו, כך משתפרים סיכוייו להתמנות. אם החסוי מסוגל להביע את דעתו – בית המשפט יתחשב גם בה.

אי אפשר לחייב את האחים פיזית להשתתף בטיפול, אבל אפשר לתבוע מהם כספים במסגרת תביעת מזונות עבור אמא, ולממן כך הוצאות על מטפלים או עזרה במשק הבית. אמא תוכל לגמול לכן, הבנות, אחרי 120, באם תניח צוואה מתאימה לטובתכן. אם אמא אינה צלולה דיה על מנת לתבוע אותם, אתם יכולות לבקש למנות לה אפוטרופוס, לרבות אחת או יותר מכן, על מנת שיוכל לתבוע בשמה.

ברגע שחוששים לצלילותו של קשיש, יש לפנות מיד לביהמ"ש לענייני משפחה, ולבקש להכריז עליו פסול-דין ולמנות לו אפוטרופוס. פסול דין אינו יכול לבצע פעולות משפטיות, ואז לא משנה על מה נוכלים יחתימו את הקשיש, המסמך יהיה חסר כל תוקף. כאן מדובר על אפוטרופוס לרכוש. יש גם אפוט' לגוף, שמחליט למשל לעניין ביצוע טיפולים רפואיים בקשיש, או לעניין השמת הקשיש במוסד זה או אחר. לבקשה המוגשת לביהמ"ש יש לצרף חוות דעת פסיכו-גריאטרית.

כל עוד שבעלך בחיים, בית המשפט לא ימנה לילדים אפוטרופוס נוסף פרט לו, לא את הורייך ולא את הוריו, אלא רק במקרים נדירים, למשל אם יוכח כי בעלך אינו מסוגל לדאוג לילדים, או מסכן אותם. הורים יכולים לבחור אפוטרופוס בצוואתם רק למקרה ששניהם ימותו גם יחד, ואז בית המשפט נוהג להתחשב בזה במסגרת שיקוליו.