למרות שקיים פיקוח של ביהמ"ש ושל האפוטרופוס הכללי, גם זה קורה. לכן כדאי לקרובי המשפחה תמיד לפקוח עין על הנעשה, לבקש דו"חות מהאפוטרופוס ולקיים מעקב, ואם יש בעיה לפנות לביהמ"ש.

בד"כ נבחרים ע"י ביהמ"ש קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אבל אם הם לא מגיעים להסכמה ביניהם מי ישמש אפוטרופוס, או לא סומכים זה על זה, אזי ניתן למנות עו"ד חיצוני, או גוף מוסדי שעיסוקו בכך.

אני ממליצה שהאחים האחרים יפנו לבית המשפט ויבקשו למנות לאב אפוטרופוס על רכושו, אשר ידאג לענייניו וימנע עושק וניצול שלו. האפוטרופוס יכול להיות אחד האחים האחרים, או למנות שני אחים או יותר ביחד כאפוטרופוסים, או אדם ניטראלי חיצוני. האפוטרופוס יוכל גם לתבוע מן האח לתת חשבונות על הכספים שמשך מחשבונות האב, ולהחזיר אותם אם לא הוצאו לצרכי האב. כדאי לפעול מהר, אחרת האב, עלול להישאר ללא כספים ונכסים לעת זקנה. לאחים עצמם אין זכות תביעה נגד הבן הגדול, לפני שיתמנו ע"י ביהמ"ש לאפוטרופוסים, אלא רק לאפוטרופוס שמונה ע"י בימ"ש מותר לתבוע.

בית המשפט הוא שממנה אפוטרופוס, ובית המשפט מוסמך גם לפטר או להחליף אותו. אם קיים יסוד להאמין שהאפוטרופוס שמונה פועל בניגוד לטובת החסויה, אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש שימונה אפוטרופוס אחר או נוסף, כאשר זה יכול להיות קרוב משפחה אחר, עורך-דין או גוף מוסדי שעיסוקו בכך.

נדגים בעזרת פס"ד מעניין שהתפרסם בנושא. לאישה קשישה הייתה מטפלת שהחתימה אותה על מסמכים שונים, ובעזרתם גנבה את כל כספיה, בסך מאות אלפי ₪, מהבנק. אחרי מותה, האחיין שלה, שהיה היורש היחידי של הקשישה לפי צוואתה, גילה שאין כסף. הוא תבע את המטפלת, וזכה במשפט, אבל לא הצליח לגבות ממנה שקל, כי היא כבר בזבזה את הכול. אז הוא תבע את הבנק, וטען שהבנק היה רשלן כשנתן למטפלת למשוך סכומים כאלה ולא חשד. התברר שהפקידה בבנק אכן הייתה מצלצלת, למשל כשנמשך שיק ע"ס 400,000 ₪, אבל מי שענה לטלפון הייתה המטפלת, שאמרה לה שהכול בסדר. ביהמ"ש קבע שהאחיין בעצמו אשם ברשלנות, שכן הוא ידע שמצבה המנטאלי של הקשישה התדרדר, ולכן הוא היה צריך להגיש בקשה להתמנות לאפוטרופוס שלה, ואז היא לא הייתה יכולה לחתום על מסמכים כאלה.