נדגים בעזרת פס"ד מעניין שהתפרסם בנושא. לאישה קשישה הייתה מטפלת שהחתימה אותה על מסמכים שונים, ובעזרתם גנבה את כל כספיה, בסך מאות אלפי ₪, מהבנק. אחרי מותה, האחיין שלה, שהיה היורש היחידי של הקשישה לפי צוואתה, גילה שאין כסף. הוא תבע את המטפלת, וזכה במשפט, אבל לא הצליח לגבות ממנה שקל, כי היא כבר בזבזה את הכול. אז הוא תבע את הבנק, וטען שהבנק היה רשלן כשנתן למטפלת למשוך סכומים כאלה ולא חשד. התברר שהפקידה בבנק אכן הייתה מצלצלת, למשל כשנמשך שיק ע"ס 400,000 ₪, אבל מי שענה לטלפון הייתה המטפלת, שאמרה לה שהכול בסדר. ביהמ"ש קבע שהאחיין בעצמו אשם ברשלנות, שכן הוא ידע שמצבה המנטאלי של הקשישה התדרדר, ולכן הוא היה צריך להגיש בקשה להתמנות לאפוטרופוס שלה, ואז היא לא הייתה יכולה לחתום על מסמכים כאלה.

ובכן, ניתן לפנות לבית המשפט, למנות לה אפוטרופוס אחר, ולהוציא אותה מהבית. ניתן גם לבקש מבית המשפט להתקין בבית מצלמות, יש תקדים כזה – שבו היה חשש שבת שטיפלה בהוריה הדמנטיים בביתם פוגעת בהם. הצו ניתן לבקשת יתר אחיה.

אחייך אכן עלולים לתבוע אותך בתור "אפוטרופוס למעשה" של אימכם, לדרוש ממך מתן חשבונות ואף לתבוע החזר כספים, אם לא שימשו לצורכי האם בלבד, או שלא הושקעו לפי דרישות החוק. אני ממליצה לך לעתור למינוי שלך בתור אפוטרופוס לאם, מה שיהיה קל יותר אם אכן היא מסכימה לכך, וכך תהנה ממטריה מגוננת מפני תביעות עתידיות עקב הפיקוח של בית המשפט ושל האפוטרופוס הכללי.

בתי המשפט מעדיפים למנות קרוב משפחה מדרגה ראשונה על פני אפוטרופוס זר חיצוני. ככל שהקשר המשפחתי של המבקש אל החסוי הוא קרוב יותר, וככל שאכן המבקש מטפל בפועל בחסוי ודואג לצרכיו, כך משתפרים סיכוייו להתמנות. אם החסוי מסוגל להביע את דעתו – בית המשפט יתחשב גם בה.

אי אפשר לחייב את האחים פיזית להשתתף בטיפול, אבל אפשר לתבוע מהם כספים במסגרת תביעת מזונות עבור אמא, ולממן כך הוצאות על מטפלים או עזרה במשק הבית. אמא תוכל לגמול לכן, הבנות, אחרי 120, באם תניח צוואה מתאימה לטובתכן. אם אמא אינה צלולה דיה על מנת לתבוע אותם, אתם יכולות לבקש למנות לה אפוטרופוס, לרבות אחת או יותר מכן, על מנת שיוכל לתבוע בשמה.