מאז שאשתי עזבה אותי לטובת המאהב שלה, שהיה הבוס שלה ושלי, איני מסוגל לעבוד ולתפקד ואני שרוי בדיכאון ונוטל תרופות. האם אוכל לתבוע פיצויים ממנה או ממנו?

בעבר היו תקדימים בהם נפסקו בבית המשפט פיצויים בשל בגידה, אבל החל מאוקטובר 2013 בית המשפט העליון הורה כי אין לקבל תביעות שנובעות מבגידה, לא כנגד בן או בת הזוג הבוגדים, ולא נגד צדדים שלישיים, המאהבים שלהם. מאז לא מוכרת עילת תביעה כזו.   

בעלי הגיש תביעת גירושין. בית הדין הרבני קבע שעשיתי מעשי כיעור. מה הם מעשי כיעור?

לרוב הכוונה לצורות התנהגות שאינן מהוות בגידה מפורשת (שקרויה "מעשה מכחול בשפופרת"), אבל ניתן להסיק מהן כי הייתה בגידה באורח נסיבתי. לדוגמא: בילוי לילה בבית מלון עם גבר זר. החלפת נשיקות ומגע גופני עם גבר זר. החלפת מיילים או מסרונים המתארים ניהול רומן. פנייה לאתרי היכרויות, וכו'.

אנחנו אפוטרופוסים של חמי וחמתי. קנינו להם דירה ואנחנו משלמים להם את המשכנתא. הבנק לא נותן לנו להוציא כסף מחשבון הבנק שלהם. מה לעשות?

עליכם לפנות לביהמ"ש ולהגיש בקשות מתאימות למתן הוראות. הוצאת כספים תיתכן רק לצורכי החסויים, או כשכר לכם, בתנאי שביהמ"ש יאשרו. אני מציעה להיעזר בעו"ד.

לפני 6 שנים מוניתי עם בעלי לבן ממשיך. כיום ההורים של בעלי רוצים לבטל את המינוי. אנחנו לא רוצים בכך כמובן. הם הגישו נגדנו תביעה. האחים של בעלי הם אלה שעושים את הבלגן. הם לא גרים בכלל במשק. האם יתכן שהמינוי כבן ממשיך יבוטל?

ניתן עקרונית לתבוע ביטול של מינוי של בן ממשיך, בעילות המצויות בחוק המתנה, כגון הרעה במצבו הכלכלי של הנותן (חמיך וחמותך) או התנהגות מחפירה של המקבל (את ובעלך) כלפי הנותן. תביעה כזאת מתיישנת תוך 7 שנים, לא 15 שנים כמו בתביעת מקרקעין. כיון שהורי בעלך תבעו תוך 6 שנים, התביעה עדיין לא התיישנה, והשאלה היא אפוא אם יש להם עילת ביטול מוצדקת. כמו כן, אם רישום המינוי לא הסתיים כדין אצל המושב (האגודה השיתופית), אצל מינהל מקרקעי ישראל ואצל הסוכנות היהודית, יתכן שתוקפו לא יוכר ממילא. אנחם אותך בכך שתוכלו לתבוע מהורי בעלך פיצויים על ההשקעות שלכם במשק, בפרט בניה ונטיעה, ועל נזקים אחרים שגורם לכם הביטול. גם אם אחד מההורים של בעלך לא חתם על המינוי, הוא אינו תקף.

אנחנו 5 אחים. ההורים גרים במושב, וכתבו בצוואה שאני אהיה "בן ממשיך". האם זה תקף?

לא בטוח. ישנם מושבים שבהם כדי להוריש את המשק לבן ממשיך צריך הסכמה של עוד 3 גורמים: האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל. צריך לבדוק את התקנון של המושב ואת הסכם המשבצת בינו לבין הגופים הללו. עליכם לפנות לעו"ד מומחה לדבר ולקבל יעוץ משפטי.