אני ממליצה שהאחים האחרים יפנו לבית המשפט ויבקשו למנות לאב אפוטרופוס על רכושו, אשר ידאג לענייניו וימנע עושק וניצול שלו. האפוטרופוס יכול להיות אחד האחים האחרים, או למנות שני אחים או יותר ביחד כאפוטרופוסים, או אדם ניטראלי חיצוני. האפוטרופוס יוכל גם לתבוע מן האח לתת חשבונות על הכספים שמשך מחשבונות האב, ולהחזיר אותם אם לא הוצאו לצרכי האב. כדאי לפעול מהר, אחרת האב, עלול להישאר ללא כספים ונכסים לעת זקנה. לאחים עצמם אין זכות תביעה נגד הבן הגדול, לפני שיתמנו ע"י ביהמ"ש לאפוטרופוסים, אלא רק לאפוטרופוס שמונה ע"י בימ"ש מותר לתבוע.

למרות שקיים פיקוח של ביהמ"ש ושל האפוטרופוס הכללי, גם זה קורה. לכן כדאי לקרובי המשפחה תמיד לפקוח עין על הנעשה, לבקש דו"חות מהאפוטרופוס ולקיים מעקב, ואם יש בעיה לפנות לביהמ"ש.

בד"כ נבחרים ע"י ביהמ"ש קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אבל אם הם לא מגיעים להסכמה ביניהם מי ישמש אפוטרופוס, או לא סומכים זה על זה, אזי ניתן למנות עו"ד חיצוני, או גוף מוסדי שעיסוקו בכך.

ברגע שחוששים לצלילותו של קשיש, יש לפנות מיד לביהמ"ש לענייני משפחה, ולבקש להכריז עליו פסול-דין ולמנות לו אפוטרופוס. פסול דין אינו יכול לבצע פעולות משפטיות, ואז לא משנה על מה נוכלים יחתימו את הקשיש, המסמך יהיה חסר כל תוקף. כאן מדובר על אפוטרופוס לרכוש. יש גם אפוט' לגוף, שמחליט למשל לעניין ביצוע טיפולים רפואיים בקשיש, או לעניין השמת הקשיש במוסד זה או אחר. לבקשה המוגשת לביהמ"ש יש לצרף חוות דעת פסיכו-גריאטרית.

נדגים בעזרת פס"ד מעניין שהתפרסם בנושא. לאישה קשישה הייתה מטפלת שהחתימה אותה על מסמכים שונים, ובעזרתם גנבה את כל כספיה, בסך מאות אלפי ₪, מהבנק. אחרי מותה, האחיין שלה, שהיה היורש היחידי של הקשישה לפי צוואתה, גילה שאין כסף. הוא תבע את המטפלת, וזכה במשפט, אבל לא הצליח לגבות ממנה שקל, כי היא כבר בזבזה את הכול. אז הוא תבע את הבנק, וטען שהבנק היה רשלן כשנתן למטפלת למשוך סכומים כאלה ולא חשד. התברר שהפקידה בבנק אכן הייתה מצלצלת, למשל כשנמשך שיק ע"ס 400,000 ₪, אבל מי שענה לטלפון הייתה המטפלת, שאמרה לה שהכול בסדר. ביהמ"ש קבע שהאחיין בעצמו אשם ברשלנות, שכן הוא ידע שמצבה המנטאלי של הקשישה התדרדר, ולכן הוא היה צריך להגיש בקשה להתמנות לאפוטרופוס שלה, ואז היא לא הייתה יכולה לחתום על מסמכים כאלה.