אפוטרופוס אינו רשאי למכור דירה של חסוי או לשעבד אותה ללא אישור ביהמ"ש. הוא יכול אמנם להשכיר אותה, אבל לא בשכירות מוגנת. את אינך אחראית לפעולות של אפוטרופוס אחר או לחובות שיצר. על האפוטרופוס הממונה מפקח אגף האפוטרופוס הכללי, ויש להגיש לו דו"חות שנתיים.

עליך לפנות לביהמ"ש בבקשה למנות אותך כאפוטרופוס לגופו ורכושו של אחיך, ואז תוכל לפעול בשמו ולהגן על ענייניו, כאשר פעולותייך יעמדו לביקורת ביהמ"ש והאפוטרופוס הכללי.

קטינה אינה יכולה לבצע פעולה משפטית שכזו, ובית המשפט לעולם לא יאשר אותה, כי היא נחזית להיות בניגוד לטובתה. גם לגבי הבגירה יתכן שהאפוטרופוס הכללי יביע תמיהות, כיון שעצם קיומה של קטינה בין היורשים עשוי להביא להתערבותו בתיק. לי עצמי קשה לי מאד להבין את הנסיבות. לא ברור גם אם אבי הבנות בתמונה, ומה עמדתו לגבי וויתור של בנותיו על נכסיהן.

עליכם לפנות לביהמ"ש ולהגיש בקשות מתאימות למתן הוראות. הוצאת כספים תיתכן רק לצורכי החסויים, או כשכר לכם, בתנאי שביהמ"ש יאשרו. אני מציעה להיעזר בעו"ד.

נדגים בעזרת פס"ד מעניין שהתפרסם בנושא. לאישה קשישה הייתה מטפלת שהחתימה אותה על מסמכים שונים, ובעזרתם גנבה את כל כספיה, בסך מאות אלפי ₪, מהבנק. אחרי מותה, האחיין שלה, שהיה היורש היחידי של הקשישה לפי צוואתה, גילה שאין כסף. הוא תבע את המטפלת, וזכה במשפט, אבל לא הצליח לגבות ממנה שקל, כי היא כבר בזבזה את הכול. אז הוא תבע את הבנק, וטען שהבנק היה רשלן כשנתן למטפלת למשוך סכומים כאלה ולא חשד. התברר שהפקידה בבנק אכן הייתה מצלצלת, למשל כשנמשך שיק ע"ס 400,000 ₪, אבל מי שענה לטלפון הייתה המטפלת, שאמרה לה שהכול בסדר. ביהמ"ש קבע שהאחיין בעצמו אשם ברשלנות, שכן הוא ידע שמצבה המנטאלי של הקשישה התדרדר, ולכן הוא היה צריך להגיש בקשה להתמנות לאפוטרופוס שלה, ואז היא לא הייתה יכולה לחתום על מסמכים כאלה.