ברגע שחוששים לצלילותו של קשיש, יש לפנות מיד לביהמ"ש לענייני משפחה, ולבקש להכריז עליו פסול-דין ולמנות לו אפוטרופוס. פסול דין אינו יכול לבצע פעולות משפטיות, ואז לא משנה על מה נוכלים יחתימו את הקשיש, המסמך יהיה חסר כל תוקף. כאן מדובר על אפוטרופוס לרכוש. יש גם אפוט' לגוף, שמחליט למשל לעניין ביצוע טיפולים רפואיים בקשיש, או לעניין השמת הקשיש במוסד זה או אחר. לבקשה המוגשת לביהמ"ש יש לצרף חוות דעת פסיכו-גריאטרית.

כל עוד שבעלך בחיים, בית המשפט לא ימנה לילדים אפוטרופוס נוסף פרט לו, לא את הורייך ולא את הוריו, אלא רק במקרים נדירים, למשל אם יוכח כי בעלך אינו מסוגל לדאוג לילדים, או מסכן אותם. הורים יכולים לבחור אפוטרופוס בצוואתם רק למקרה ששניהם ימותו גם יחד, ואז בית המשפט נוהג להתחשב בזה במסגרת שיקוליו.

למרות שקיים פיקוח של ביהמ"ש ושל האפוטרופוס הכללי, גם זה קורה. לכן כדאי לקרובי המשפחה תמיד לפקוח עין על הנעשה, לבקש דו"חות מהאפוטרופוס ולקיים מעקב, ואם יש בעיה לפנות לביהמ"ש.

בד"כ נבחרים ע"י ביהמ"ש קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אבל אם הם לא מגיעים להסכמה ביניהם מי ישמש אפוטרופוס, או לא סומכים זה על זה, אזי ניתן למנות עו"ד חיצוני, או גוף מוסדי שעיסוקו בכך.

אני ממליצה שהאחים האחרים יפנו לבית המשפט ויבקשו למנות לאב אפוטרופוס על רכושו, אשר ידאג לענייניו וימנע עושק וניצול שלו. האפוטרופוס יכול להיות אחד האחים האחרים, או למנות שני אחים או יותר ביחד כאפוטרופוסים, או אדם ניטראלי חיצוני. האפוטרופוס יוכל גם לתבוע מן האח לתת חשבונות על הכספים שמשך מחשבונות האב, ולהחזיר אותם אם לא הוצאו לצרכי האב. כדאי לפעול מהר, אחרת האב, עלול להישאר ללא כספים ונכסים לעת זקנה. לאחים עצמם אין זכות תביעה נגד הבן הגדול, לפני שיתמנו ע"י ביהמ"ש לאפוטרופוסים, אלא רק לאפוטרופוס שמונה ע"י בימ"ש מותר לתבוע.