אנשים חוששים הרבה פעמים שבן או בת הזוג לא יתנו להם גט, ואז הם מכניסים תנאי, שאם אחד מהם לא יסכים להתגרש, הוא ישלם קנס או פיצוי. הבעיה היא שההלכה החלה בבתי הדין הרבניים קובעת שגט שניתן תחת לחץ כלכלי הוא "גט מעושה", ולכן אינו תקף. לכן אסור להכניס תנאים כאלה, כי דווקא בגללם לא נקבל גט, ונפתח פתח לסחטנות מחודשת.

הנוסח שציינת היה נפוץ יותר בעבר בהסכמי ממון, ומטרתו לתת להם תוקף לפי הדין הדתי החל בבתי הדין הרבניים – דיני ההלכה. אין לו קשר ליכולתה של האישה לתבוע את הסכום הרשום בכתובה, אשר מגיע לה לקבלו אם הבעל דורש לגרשה, למעט במקרים בהם מתקיימת לבעל עילת פטור מתשלום הכתובה, כגון בגלל שהאישה בגדה בו.

לפי הפסיקה, הסכם הממון לא יהיה תקף לאחר שתינשאו. כאשר הסכם ממון נחתם בעת שהצדדים אינם עומדים לקראת חתונה, לא חובה לאשר אותו בבית המשפט, והוא עדיין תקף. ואולם, אם בסופו של דבר הם כן מתחתנים, חובה לאשר את ההסכם בפני נוטריון או בבית המשפט, או לחתום על הסכם חדש, ולאשר אותו, שאם לא כן ההסכם אינו תקף.