הפסיקה מהעת האחרונה מסרבת לעתים לתת לאישה מזונות לאחר פירוד ממושך, מחשש שהדבר ינציח נישואין שבא קיצם, או ישמש קלף במו"מ הרכושי, ויאפשר סחטנות מצד האישה. אם אינך צפויה לקבל בקרוב את חלקך ברכוש המשותף, ממנו תוכלי להתקיים, אם ישנה סיבה מוצדקת למגורייך בנפרד מבעלך – כגון אלימות מצידו, אם אין לך ממה להתקיים, ואינך צופה כי תמצאי עבודה חדשה תוך זמן סביר, כדאי לך לנסות את מזלך בכל זאת.

אם ההסכם אושר בבית משפט או בית דין רבני, הוא תופס, ולא משנה אם נכתב בכתב יד ולא הודפס. השאלה היא אם ההסכם שכתבתם ללא עזרה מקצועית נוסח היטב, כך שעולה ממנו בבירור שהסכמתך לתת את הדירה לאישה הייתה רק בתנאי ובתמורה לכך שהמזונות יהיו נמוכים. 500 ₪ זה אכן סכום נמוך מאד, גם עבור ילד יחיד. 2,100 ₪ זה סכום סביר, ואם לא תוכיח במשפט שהדירה ניתנה לאישה בעד ההנחה במזונות, המזונות בוודאי יוגדלו. כדאי לך להגיש בעזרת עו"ד תביעה משלך, בגין הפרת ההסכם, ולדרוש את חלקך בדירה בחזרה. מאד לא מומלץ לייצג את עצמך.

ניתן לחייב אדם בישראל במזונות הילדים של בת-זוגו, שנולדו לה מנישואין קודמים, שאינם ילדיו שלו, אך רק כל עוד שהם קטינים. בתך הינה כבר בגירה. ניתן לתבוע את אביה הביולוגי. בשל גילה עליה לתבוע בעצמה, או לתת לעו"ד ייפוי-כוח לשם כך, והיא תוכל לקבל מזונות בגובה שליש ממזונות קטין.

התשובה היא שלילית. אסור לך להשכיר לבדך נכס ששייך לך ולבעלך במשותף. את יכולה להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט, ולעתור למינוי כונס נכסים, עו"ד מטעמך. כונס הנכסים יהיה רשאי להשכיר את הדירה, והכול יתבצע בפיקוח בית המשפט. ככל שקיים חוב מזונות, תוכלי לעקל את חלקו של בעלך בדמי השכירות לשם גבייתו.

בעיקרון כן. אלא אם יש הסכם גירושין שקובע אחרת. נתקלתי בתקדים בו בית המשפט סירב לבקשת אב לבטל מזונות עבור החודשים הללו בנסיבות דומות, כיון שהילדים גרו דרך קבע עם אימם, ונותרו הרבה הוצאות קבועות, כגון ארנונה, שכר דירה ודמי ועד הבית, שלא השתנו גם כאשר הילדים בילו את החופש עם אביהם, וזאת בין אם בארץ או בחו"ל.