מזונות

בהסכם גירושין לא כתוב שהמזונות נפסקים בגיל 18. כשלא כתוב כלום – עד איזה גיל צריך לשלם?

מזונות לילדים משלמים עד גיל 18, אלא אם כן הסכם גירושין או פסק-דין של בית משפט קבעו מזונות גם לתקופת הצבא, שהם כמקובל רק בשיעור שליש. אבל גם אם ההסכם שותק, זה לא מונע מהאם, או מהילדים, לתבוע מזונות אחרי גיל 18 עבור תקופת שירות החובה בצבא.

כיצד אוכל לאלץ את האב של ילדי בן ה-5 חודשים לחתום על הסכם למזונות? עד עתה לא שילם ומתחמק מלחתום על הסכם. יתרה מזאת , גם עבור כל תהליך ההפריה שנעשה בהסכמת שני הצדדים – עדיין לא שילם , האם אוכל לתבוע זאת באותו הסכם?

אינך יכולה לאלצו לחתום על הסכם. הסכם נחתם רק מרצון חופשי.

את יכולה להגיש תביעת מזונות לבית המשפט. תביעה בגין מימון ההפרייה טעונה תביעה שניה ונפרדת.

בפרק המזונות בהסכם הגירושין כתוב שגרושי צריך לשלם לי על חינוך הילדים. הוא אומר שזה רק סכום לגן ולבית הספר, ואני חושבת שזה במובן הרחב: גם מכשירי כתיבה, ספרי לימוד וכו'. מי מאיתנו צודק?

זוהי עוד דוגמא לכך שהעדר פירוט מספיק בהסכם הגירושין גורם לחיכוכים ואף להליכים משפטיים שאותם נועד ההסכם לחסוך. אם אין בלשון ההסכם תימוכין לפרשנות זו או אחרת, עליך להגיש תביעה מתאימה, לפרשנות ההסכם או להגדלת מזונות. את יכולה גם לפנות להוצאה לפועל, להגיש לביצוע קבלות עבור ההוצאות שבמחלוקת, ולראש ההוצאה לפועל יש סמכות לבקש הבהרה מבית המשפט מה כלול בפסק הדין. אני מציעה שתנסי תחילה שוב להגיע לפשרה עם בעלך, כיון שכבר הצלחתם בכך בעבר.

הסכם הגירושין ביני לבין בעלי לא כולל מזונות לילד המשותף שלנו, שהוא כיום בן 17 שנים, לתקופת השירות שלו בצבא. בעלי טוען שכיון שהחוק בנושא הזה נחקק אחרי שחתמנו על ההסכם ואחרי שהתגרשנו, אני לא יכולה לתבוע מזונות עבור הבן. האם הגרוש טועה?

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) נחקק כבר בשנת 1959 (שנת תשי"ט), כלומר די מזמן… כיון שיש לכם ילד בן 17, ספק רב בעיני אם התגרשתם קודם… בכל מקרה, טענתו של הגרוש שלך איננה נכונה. ניתן עקרונית לתבוע מזונות חייל עבור הבן, ובלבד שתגישי את התביעה לפני שימלאו לו 18 שנה. לאחר מכן הוא יצטרך לחתום על מסמכי התביעה או על ייפוי כוח לעו"ד בעצמו, כי כבגיר לא תוכלי עוד לייצגו בתור אימו.

האם אני יכולה לתבוע מזונות עבור בני בן ה-17?

כל אם רשאית להגיש תביעת מזונות בשם ילדיה הקטינים נגד אביהם, בהיותה האפוטרופא הטבעית שלהם. לא נדרש לשם כך מינוי מיוחד, או נטילת רשות מבית המשפט. כל זה נכון רק כל עוד שמדובר בקטינים. בגירים מגישים תביעות בעצמם, או באמצעות מיופי-כוח. ברגע שבנך יגיע לגיל 18, לא תוכלי עוד להגיש תביעות לבית המשפט בשמו. הבן יצטרך לחתום בעצמו על מסמכי התביעה, לרבות על ייפוי-כוח לעו"ד.  היות שכך, עליך למהר ולהגיש את התביעה כעת, כאשר בנך בן 17 שנים. אם ימלאו לבנך 18 לאחר הגשת התביעה, עדיין תוכלי להמשיך ולנהלה בשמו. הניסיון מלמד שלא כל הילדים בגיל 18 פלוס מסכימים לתבוע את אביהם ולדרוש ממנו מזונות. חלקם מקבלים כספים ישירות מן האב, אך הם אינם תורמים אותם להוצאות החזקת הבית בו הם גרים עם אימם. האם, אשר הבגיר הצעיר מתגורר איתה, ממשיכה לשאת בהוצאותיו, וזקוקה להשתתפות מאת האב. אציין לסיום כי שיעור המזונות שאב משלם לילדיו אחרי גיל 18 נמוך מאשר הסכום המשולם לפניו, ועומד על שליש ממנו בלבד, וזאת בתנאי שהילד משרת בצה"ל.