בעבר היו תקדימים בהם נפסקו בבית המשפט פיצויים בשל בגידה, אבל החל מאוקטובר 2013 בית המשפט העליון הורה כי אין לקבל תביעות שנובעות מבגידה, לא כנגד בן או בת הזוג הבוגדים, ולא נגד צדדים שלישיים, המאהבים שלהם. מאז לא מוכרת עילת תביעה כזו.   

לרוב הכוונה לצורות התנהגות שאינן מהוות בגידה מפורשת (שקרויה "מעשה מכחול בשפופרת"), אבל ניתן להסיק מהן כי הייתה בגידה באורח נסיבתי. לדוגמא: בילוי לילה בבית מלון עם גבר זר. החלפת נשיקות ומגע גופני עם גבר זר. החלפת מיילים או מסרונים המתארים ניהול רומן. פנייה לאתרי היכרויות, וכו'.

כיום החוק מאפשר לסבא או סבתא להגיש לבית המשפט תביעה ולדרוש לקיים קשר עם נכדיהם. ואולם, לבית המשפט יש שיקול דעת רחב, ואם שני ההורים מתנגדים, וייקבע כי הקשר עם הסבים איננו לטובת הילדים – אז התביעה תידחה.

מטרתו של הסכם גירושין היא לסיים ברוח טובה את קשר הנישואין, ללא מלחמות. אם כרתנו הסכם גירושין, ובסופו של דבר אנחנו נקלעים אחריו לתביעות בבתי משפט, סימן שעשינו טעויות בניסוח שלו. ישנן טעויות נפוצות, ויש להימנע מהן, כדי שהסכם הגירושין יהיה באמת סוף פסוק.

קודם כל מזל-טוב. בעיקרון אני ממליצה לך לערוך הסכם ממון. הוא יכול לקבוע הסדר של הפרדה רכושית בינך לבין אשתך לעתיד, וכך היא לא תוכל לתבוע ממך בעתיד חלק מהכספים ומהדירה. לפי הפסיקה גם ביטוח מנהלים הינו נכס משותף, לפחות לגבי החלק ממנו שנצבר בתקופת הנישואין. אמנם נכסים שהיו על שמך לפני הנישואין ונכסים שאתה מקבל בירושה אינם בהכרח משותפים, אבל כספים מתערבבים מטיבם במהלך השנים, או משמשים לרכישת נכסים, ואף דירת ירושה עלולה להפוך למשותפת, בעיקר אם גרים בה, לפי הקונסטרוקציה המשפטית של "כוונת שיתוף". לסיכום – בהחלט כדאי לערוך הסכם, ולא לשכוח לאשר אותו כדין.