אנשים חוששים הרבה פעמים שבן או בת הזוג לא יתנו להם גט, ואז הם מכניסים תנאי, שאם אחד מהם לא יסכים להתגרש, הוא ישלם קנס או פיצוי. הבעיה היא שההלכה החלה בבתי הדין הרבניים קובעת שגט שניתן תחת לחץ כלכלי הוא "גט מעושה", ולכן אינו תקף. לכן אסור להכניס תנאים כאלה, כי דווקא בגללם לא נקבל גט, ונפתח פתח לסחטנות מחודשת.

בהסכם גירושין יש 4 נושאים עיקריים: הגירושין, מזונות הילדים, משמורת הילדים (שזה כולל בחובו את הסדרי הראייה והביקורים) וחלוקת הרכוש המשותף.

מטרתו של הסכם גירושין היא לסיים ברוח טובה את קשר הנישואין, ללא מלחמות. אם כרתנו הסכם גירושין, ובסופו של דבר אנחנו נקלעים אחריו לתביעות בבתי משפט, סימן שעשינו טעויות בניסוח שלו. ישנן טעויות נפוצות, ויש להימנע מהן, כדי שהסכם הגירושין יהיה באמת סוף פסוק.

קודם כל מזל-טוב. בעיקרון אני ממליצה לך לערוך הסכם ממון. הוא יכול לקבוע הסדר של הפרדה רכושית בינך לבין אשתך לעתיד, וכך היא לא תוכל לתבוע ממך בעתיד חלק מהכספים ומהדירה. לפי הפסיקה גם ביטוח מנהלים הינו נכס משותף, לפחות לגבי החלק ממנו שנצבר בתקופת הנישואין. אמנם נכסים שהיו על שמך לפני הנישואין ונכסים שאתה מקבל בירושה אינם בהכרח משותפים, אבל כספים מתערבבים מטיבם במהלך השנים, או משמשים לרכישת נכסים, ואף דירת ירושה עלולה להפוך למשותפת, בעיקר אם גרים בה, לפי הקונסטרוקציה המשפטית של "כוונת שיתוף". לסיכום – בהחלט כדאי לערוך הסכם, ולא לשכוח לאשר אותו כדין.

הסכם גירושין כולל ארבעה פרקים עיקריים: הראשון מסדיר את סוגיית הגירושין, וניתן לכלול בו גם ניסיון של שלום-בית או טיפול זוגי. השני מסדיר את שאלת המשמורת והסדרי הראייה והביקורים. השלישי קובע את מזונות הילדים (האישה ברגיל מוותר על מזונותיה לעת גירושין, שהרי לאחר הגירושין לא מגיעים לה דמי מזונות). הרביעי עוסק בחלוקת הרכוש המשותף והסדר איזון המשאבים בין בני הזוג. כדאי לך להתייעץ עם עו"ד לפני שאת מתחילה לנהל מו"מ עם בעלך, כדי לדעת מה החוק קובע ומה מקובל בכל אחד מהנושאים הללו. מוטב לנהל את המו"מ בעזרת עו"ד מנוסה אשר בקיא בניסוח הסכמי גירושין. לא מומלץ לערוך הסכם גירושין ללא עו"ד מומחה בדיני משפחה, ועדיף שלכל צד יהיה עו"ד משלו, אשר יוכל לייעץ לו בדיוק מה מגיע לו ולחוב חובת נאמנות רק כלפי אותו צד.