גירושין

מגיע אליך למשרד גבר, ומספר שאשתו הודיעה לו שהיא עומדת לשכור את עוה"ד לגירושין הכי טוב שהכסף שלו יכול לקנות, ולהיכנס בו. מה הדבר הראשון שתייעצי לו?

כלל ראשון הוא "לסגור את הברז", קרי – להפחית את תזרים המזומנים. וזה לא רק כדי למנוע מהאישה לשכור עו"ד צמרת. הרבה פעמים נשים מקבלות עצה מעו"ד, כהכנה לתביעת מזונות, לבזבז הרבה כספים ולנפח את צרכי הבית, כדי שאח"כ תוכלנה להציג לביהמ"ש רמת חיים הרבה יותר גבוהה מזו שהמשפחה באמת חיה בה לפני המשבר. כדי למנוע זאת הבעל יכול לסגור את חשבון הבנק או להגביל את תקרת המינוס, לבטל את כרטיסי האשראי, להפוך את החשבון לטעון שתי חתימות ועוד. זה גם ימנע מהאישה לרוקן את החשבון.

האם מותר לעורך-דין לגבות אחוזים ללא גבול?

מקצוע עריכת הדין פועל בשוק פרטי וחופשי, וכל עו"ד רשאי לגבות שכר בראות עיניו, לפי הוותק והמוניטין שלו. לא כל עורך-דין גובה את שכרו באחוזים. אני למשל נוהגת לגבות שכר טרחה בסכום נקוב וקצוב מראש, ולא על פי אחוזים. ישנם חוקים המגבילים את גובה שכר עורכי הדין ל-3-4 אחוזים בעניינים מסוימים, בהם עורכי-הדין פועלים במינוי מטעם בית המשפט – למשל כשהם משמשים מנהלי עיזבון או כונסי נכסים. לשכת עורכי-הדין מצאה לנכון להתערב דווקא בעיקר בכיוון ההפוך – ישנם כללים שקובעים תעריף שכר טרחת עו"ד מינימאלי בנושאים מסוימים, קרי כזה שאסור לעו"ד לגבות פחות ממנו.

בעלי מסרב לתת לי גט כבר הרבה שנים. בזמנו תבעתי אותו ונפסק לי פיצוי ממנו על עיכוב הגט, אבל עדיין הוא עומד בסירובו. האם אפשר לתבוע שוב ולקבל עוד פיצויים?

התשובה היא חיובית. העוולה של סרבנות גט היא מטיבה בעלת אופי מתמשך, כך שניתן לתבוע פעם נוספת ולקבל פיצוי נוסף. אם בתביעה הראשונה לא נפסק פיצוי עבור המשך סירוב עתידי, הרי שאין בזה כפל תביעה.