כיון שיש הסכם ממון, צריך לקבוע פגישת ייעוץ עם עו"ד כדי לבדוק אותו, ולברר מה הוא קובע בסוגיות החשובות: המזונות, הרכוש המשותף וכו', כדי לדעת איך כדאי לפעול. אם ההסכם הינו תקף, הוא מגביל ומגדיר מראש את אפשרויות הפעולה השונות. כאן נחוצה בדיקה מקצועית של ההסכם, כדי ללמוד אם ניתן לתקוף או לבטל אותו וכיצד.

אם גרים יחד, מקיימים חיי אישות ומנהלים משק בית משותף, יתכן שתהפכו לידועים בציבור. פירושו שנוצר שיתוף ברכוש שנצבר בזמן הקשר, בעיקר רכוש פרטי להבדיל מעסקי, נוצרת חובה לשלם מעין מזונות שנקראים "דמי שיקום" או "דמי מעבר", ויורשים אחד את השני כמו בני זוג נשואים, וזאת בהעדר צוואה נוגדת. ניתן גם לתבוע מזונות מעיזבונו של ידוע בציבור שנפטר.

אלה אנשים שמנהלים משק בית משותף ומקיימים חיי אישות, ורואים עצמם כבני זוג, אך אינם נשואים זה לזה. בלשון הדיוטות- אם הם אוכלים מאותו מקרר וישנים באותה מיטה, הם ידועים בציבור.

ההבדל העיקרי הוא שידועים בציבור הם לא נשואים. הם יכולים לקום וללכת בלי להתגרש. אחד מהם לא יכול להחזיק את השני כבן ערובה ולסרב לתת לו גט, או לסחוט משהו בתמורה לגט. הידועים בציבור אינם נתונים לרוב לשיפוטו של ביה"ד הרבני, שכן סמכותו של זה משתרעת על ענייני נישואין וגירושין, והידועים בציבור אינם מתחתנים ואינם מתגרשים. שמת לב שאמרתי "לרוב", ולא "אף פעם" – זאת משום שלעתים ביה"ד הרבני מכיר בידועים בציבור כנשואים, אם יש להם ילדים משותפים, מכוח ההלכה המכירה בביאה כיוצרת קידושין, לפי החזקה -אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.

מבחינה משפטית טהורה, יש יתרונות לנישואין, כיון שקיים מרשם מסודר של הזוגות הנשואים, ודי בעצם החתונה כדי לקבל מזונות, ליצור שיתוף ברכוש ולרשת זה את זה. לעומת זאת, לא קיים "פנקס הידועים בציבור". ידועים בציבור צריכים קודם כל לתבוע בביהמ"ש ולהוכיח שהם בכלל ידועים בציבור, לפני שיוכלו לקבל זכויות כלשהן, כאשר יתכן שאחרי הפירוד, אחד מהם יכחיש שהם היו ידועים בציבור, ולתבוע זה דבר יקר, ולא תמיד זוכים. מי שלא ישכנע את ביהמ"ש שהוא היה ידוע בציבור, לא יקבל כלום.